מורה יקרה, תנוחי. או למה המקוון צריך קצת פחות

הפוסט הזה רציני ומיועד לחברותי / אחיותי המורות. 
מי שלא, ממש אפשר לדלג. ומי שלא תגיע לסוף: בריאות ואושר לכל.🧡🧡🧡
בוקר טוב להורסות, להרוסות, לשחוקות, לחרדות, לרגועות, לקופצות, למצחיקניות, לבוכות ולמבולבלות.
כן, בוקר טוב. אנחנו עדיין כאן אז זה טוב.
זה הפוסט הכי ארוך שפרסמתי אי פעם בפייסבוק והוא מסכם לי את השבוע הראשון של הקורונה בבית. כשבתי הספר סגורים. הוא גם נכתב במשך חמישה ימים, עבר עריכות, תוספות ובעיקר התארך. אולי היה עדיף לחלק אותו לכמה פוסטים נפרדים, אבל לא בא לי. כי הכל קשור להכל. ניסיתי לא לחזור על עצמי, אבל בטח זה קרה 🙁 סליחה.
מאז שכתבתי כולנו התקוונו, ירדנו וחזרנו. כולנו ברשת. תרתי משמע.
כמה הקדמות:
יש לי חברת פייסבוק שלא פגשתי מעולם. Sharon Liran פעם היא נתנה לי כמה עצות טובות ומאז אני עוקבת אחריה. היא לא מורה. היא מתחום לא קשור בכלל. והיא גרה עכשיו בהולנד. אני מעריכה מאד את מה שהיא כותבת. לפני חודש בערך היא כתבה שכדאי לאגור מזון לחודש לפחות כי הולך להיות נורא. ואצלי, כשאומרים לי לאגור מזון, אני נכנסת ל”כוננות שואה”. מבחינתי אגירת מזון זו האזעקה הכי חזקה שאפשר להשמיע.
מאז אני מעודכנת בענייני הקורונה בערך שבועיים לפני כולם. בזכותה.
לכן אני מופתעת וגם נרגעת שבועיים קודם.
לכן כשהודיעו על סגירת בתי הספר ומעבר להוראה מקוונת היה ברור שניכנס לטרפת ואחרי שהיא תעבור אפשר יהיה לדבר וגם להקשיב.
הקדמה 2:
אני מכורה לטכנולוגיה. יש לי אינטרנט מהיום הראשון שהיה אפשר וזה כבר משהו כמו 25 שנים. אוהבת חידושים, אפליקציות, תוכנות וכלים שהעולם האינטרנטי מאפשר. משתמשת בהרבה כלים. אבל מעט עם התלמידים.
הקדמה 3:
שני דברים שממש אהבתי וגם בגללם נשארתי מורה בבבית ספר במשך הרבה שנים היו חופש התנועה הפיזית במרחב והעצמאות המוחלטת ברגע שהדלת נסגרת. לקבל משכורת כשכירה, גם בחופשות, בתמורה לעבודה שרובה המוחלט נקבע על ידי – מה יכול להיות יותר טוב מזה?
הקדמה 4:
זו שעתם היפה והגדולה של הטכנולוגים. כל הטכנולוגים. אלה שכבר שנים מנסים להטמיע. לכל השאר, הדבר הזה, המשבר הזה, הוא הזדמנות נהדרת ללמוד דברים חדשים ולהתנסות בדברים שאולי נדחו עד היום מאלף סיבות. בשביל כולם, גם במערכת החינוך אבל גם לאחרים. אני רואה את זה מסביבי וזה משמח במובנים רבים.
הקדמה 5:
אני צינית אבל יש לי חוש הומור. אני לא אוהבת ולא מאמינה לתיאוריות קונספירציה. לא מאמינה באלוהים. לא אחד ולא אחדים. (לעיתים רחוקות מקנאה בכאלה שיש להם.) מחבבת פילוסופיות שמוכיחות שיש אלוהים. אוהבת הוכחות מעשיות ובדוקות. יש לי חברים ומשפחה מכל, אבל ממש מכל הסוגים. אני מספיק זקנה כדי להסתכל אחורה על ההיסטוריה של המין האנושי ולהבין שלא חלו שינויים מרחיקי לכת בפסיכולוגיה שלנו. אני דואגת. תמיד. אחרת לא יזהו אותי, אבל אני גם ממש רגועה ופוליאנה רוב הזמן.
וגם ברור לי שכולם, כנראה, מתים בסוף.
אז כמו שאמא שלי אומרת: בשביל מה להתעצבן? זה במילא לא עוזר..
ועכשיו לענייננו.
לפני כמה ימים, בשיא הטרפת הפייסבוקית, הווטסאפית ושאר הטכנולוגיות שמאפשרות את זה, עלה פוסט מעולה באנגלית שאפשר לראות חלק ממנו כאן בתמונה. יום יומיים אחר כך עלה גם התרגום שלו לעברית. מצויין גם הוא. לא היה זמן להקדיש לו מחשבה, אבל אני מקווה שהיום קצת יותר רגוע אז כדאי.
אז הנה למה המקוון צריך קצת פחות. ואין כאן סדר מיוחד.
מהצד הטכני:
תקלות:
1. הפסקות חשמל, האטה באינטרנט, קריסה של פלטפורמות – הכל יכול לקרות כי השיבוש והבידוד גורר תקלות נוספות.
אף אחד, כולל החברות הגדולות, לא היה ערוך לסגירה עולמית של בתי הספר והעסקים. זה לא כמו החופש הגדול. זה עומסים מטורפים *עולמיים* על המערכות האלה. אין מה לכעוס, אבל גם אי אפשר לסמוך רק על זה.
2. יש ילדים שאין להם מחשב
או שיש אחד ישן
או שיש בבית כמה ילדים על מחשב אחד
3. יש ילדים שאין להם אינטרנט
או שהאינטרנט שלהם איטי
או חסום
ההורים:
1. יש ילדים שההורים שלהם לא מבינים כלום
או לא מבינים עברית
2. יש ילדים שההורים שלהם בבית אבל ממשיכים לעבוד בטירוף, כמו קודם ולפעמים יותר, ואין מי שיעזור עם הילדים. למשל מורות 🙁 או אנשי הייטק.
3. יש הורים שמודאגים ועסוקים בטיפול בהורים המבוגרים שלהם. אין להם ראש לעזור לילדים בלימודים. בייחוד לצעירים ולמתקשים.
4. חלק מההורים לא מעונינים. גם בשגרה הם לא משתגעים על בית הספר ומבחינתם זו הזדמנות לתת לילדים דברים אחרים. זכותם. אחריותם. זה מצב חרום.
לא הייתי רוצה שהמורה תיקח ממני את האחריות הזו. זכותי להחליט מה יעשו הילדים שלי בזמן חירום.
 הדידקטי:
יותר זה פחות, או בלשון חכמים: כל המוסיף גורע
1. עשייה זה טוב וחשוב במיוחד בזמן משבר. זה הדבר הראשון שממליצים עליו כשיוצאים מההלם של רעידת אדמה, שיטפון או מלחמה. זה מסביר את הטרפת שלנו בימים האחרונים. תנו לילדים לעשות.
2. במקום לשלוח חומרים ל 40 ילדים, אפשר לשלוח לעשרה שיעבירו לאחרים.
3. אפשר לארגן זוגות / שלשות ללמידה משותפת ועבודה שיגישו יחד. להעביר אליהם את האחריות. הם אוהבים את זה וזקוקים לזה.
4. מבחינה דידקטית להכניס יותר מדי חידושים בבום אחד לא עוזר ללימודים.
5. הילדים מוצפים במקוון מכיוונים שונים – בי”ס, שיעורים פרטיים, הפעלות הורים
6. מנות קטנות. מנות קטנות. מנות קטנות. זה נכון לשגרה ונכון במיוחד עכשיו.
7. שמירה על שגרת לימודים מאותתת שלווה ורוגע ומרגיעה את הילדים. יש להם מספיק לחץ ומהומה גם ככה. תמיד טוב להוסיף עניין, אבל זה נכון גם לשגרה.
הילדים
1. יש ילדים עם קשיי ריכוז. לשבת יום שלם ללמוד מול מסך פשוט לא יעבוד אצלם
זה לא כמו משחקי מחשב או סרטונים וגם את זה הם לא עושים בלי הפסקות
2. יש ילדים שיתביישו לשבת מול המסך ושכולם יוכלו לראות אותם או את הבית שלהם כל הזמן
3. יש ילדים שהשהיה המוגברת בבית מסכנת אותם, פיזית או נפשית או שניהם. יש מצב שחשיפה כזו מול המסך תסכן אותם יותר.
4. לא כל הילדים, גם אלה שיודעים לשחק או ללחוץ על סרטון, באמת מבינים טכנולוגיה.
5. הרבה ילדים עם לקויות למידה שונאים מחשב ולא יושבים מולו יותר ממה שחייבים.
6. ולא אמרתי כלום על הקרינה. זו שביום יום מדברים עליה כ”כ הרבה.
7. אחרי שבוע הקסם נעלם, חוסר התזוזה מעיק על הרבה ילדים, הגעגועים לחברים ולחוץ מתגברים. חייבים להתייחס לזה. חלק מההורים לא מכילים את עצמם ואת הילדים והפניות ללימודים יורדת.
מצד שני זה יכול להיות העוגן.
אנחנו, המורות
מכירות את הוראות הבטיחות במטוסים שאומרות להורים ללבוש את מסכות החמצן לפני שמטפלים בילדים כי אם אנחנו ניפגע לא יהיה מי שיטפל בילדים?
אז אותו דבר. תדאגו לעצמכן.
1. שחיקה. שחיקה. שחיקה. לחץ שלושה ימים, סבבה. שבוע – רעוע. יותר מזה מזיק ממש למערכת החיסונית הפיזית והנפשית. מיותר.
2. לא כל המורות מסוגלות להשתלט על הכל בבת אחת.
3. להרבה מורות יש ילדים צעירים / ילדים עם בעיות בבית. כמה אפשר לשבת מול הכיתות, כשהילדים שלכן זקוקים לכן?
4. כמה מחשבים יש לכן, כך שגם אתן וגם הילדים תשבו בו זמנית ותלמדו וילמדו?
5. נניח שאפשר בטלפון (לא הכל אפשרי כמו במחשב) – באמת תרצו לבלות מול המחשב 5-8 שעות כל יום? אם לא יותר…
5. כמה אתן רוצות להיחשף מול ההורים???
6. מותר לשים גבול. כבר יצאו כמה סרטונים מצחיקים יותר או פחות בעניין.
רצוי להגביל את זמן המסך שלכן, מותר להגביל את זמן התקשרות של הורים ותלמידים אליכן. עם כל הכבוד לנו, לילדים בבית יש הורים שזו אחריותם.
7. גם כאן, באונליין, יותר זה פחות – תשתמשו במה שיש. זה מוכר, זה נוח. תוסיפו עוד קצת כל פעם.
8. מה שלי הכי עוזר זה הומור. מכל הסוגים. ולשמחתי הקורונה ייצרה שפע איכותי. 🙂
יש לי עוד המון מה להגיד אבל נראה לי שאפסיק כאן.
העיקר הבריאות. תשמרו על עצמכן. 
*הפוסט הזה פורסם לראשונה בפייסבוק, אבל שומרת אותו למזכרת גם כאן.
Facebook
Twitter

השאירו תגובה

הכי פופולרי

מתחדשים

“קוראים נכון1″  ו”מדברים על חיות” הם מהמשחקים הראשונים שיצרנו בגיימליש ומאז הפכו ללהיטים. השנה החלטנו לחדש אותם. “קוראים נכון 1” החליף מספר מילים ואיורים. ב”מדברים

קראו עוד »

הכי אחרון

נרשמים לניוזלטר ומקבלים עדכונים

מוצרים במבצע

  • -39%
    עושים שיעורים

    חוברת דפי עבודה להורדה לפי הספר way to go כיתה ז’

    0 out of 5

    חוברת ליווי והעשרה לספר way to go  בהוצאת אריק כהן

    פרקים 1-4

    כולל מבחנים, תשבצים ותפזורות

    דפי עבודה כיפיים, קלים לעבודה עצמאית או עם קצת עזרה.

    בקלות ובלי מאמץ. עשר דקות ביום, כל יום ואתם מסודרים.
    גם ילדים עם לקויות למידה קשות ובעיות זכרון מצליחים להתקדם.
    תנסו. תתמידו. תצליחו.

    אחרי התשלום תקבלו מייל עם קישור לדפים.

    את הספר ניתן להשיג בהוצאת אריק כהן

     

     

     

    15.50 9.50

נרשמים לניוזלטר ומקבלים עדכונים

WhatsApp WhatsApp us
דילוג לתוכן