פחד ואימה ברשת, או תנו להם את הדפים

פחד ואימה ברשת.

רקע: באתר יש כפתור קישור לווטסאפ שלי.
לעיתים נדירות מטרידים. אני חוסמת ושלום על ישראל.
בחנוכה פנו אלי בווטסאפ מהאתר. פעמיים באותו שבוע.

נער בו 15 וילד בן 10.

היה חופש והם חיפשו חומרים באנגלית.

הנער רצה להוריד ספר דיגיטלי ברמה קלה בשביל בוק ריפורט והילד חיפש דפי עבודה.

מדגישה: *הם* פנו אלי. מתוך האתר.

הם לא ידעו מי עונה להם.

המתבגר (היתה תמונת פרופיל והוא כתב שהוא בן 15)  ואני התכתבנו, למרות שאמרתי לו שאין לי ספרים דיגיטליים.

הוא כתב: אני רוצה לקרוא ספר בחינם באתר שלכם אבל זה עולה כסף ואני רק ילד".

שאלתי מה בדיוק הוא רוצה ומאד הרשים אותי שהוא מתאמץ להשיג ספר, למרות שאפשר להגיד למורה שהוא לא השיג.

החלטתי לשלוח לו ספר מתנה.

ביקשתי את השם. נתן.

כשביקשתי את הכתובת הוא כתב לי: "מאיפה לדעת אם אתה איזה מחבל?"

ברגע הראשון כל כך נדהמתי שהתחלתי לצחוק.

אבל זה ממש לא מצחיק.

נפרדנו כידידים. הוא היה חמוד ומנומס וכתב תודה.

כמה ימים אחר כך קיבלתי שוב הודעה. תמונת פרופיל מכבי חיפה.
הפעם תוקפנית משהו: 

הוא:"מיזה".  "אתה יכול לענות בבקשה"
אני: "אפשר לכתוב הודעות"
הוא: "אני רוצה לדעת בבקשה מי זה"

אני (חשדנית מאד בעצמי): "למה"
הנה מגיע הפנצ':"או שאני מזמין משטרה" דה? 
אני: "מי אתה?"
הוא:"אתם לא עונים ואני בדרך להתקשר למשטרה".
טוב, כאן נשברתי ושלחתי אותו להתקשר למי שבא לו. גם הזכרתי לו שהוא זה שיצר קשר.

ואז הוא:"פשוט רציתי להוציא דפים מהאינטרנט".
אצלי בראש זה עדיין מישהו מבוגר שמטריד אותי, כן?
כשאיימתי שאני חוסמת אותו הוא שלח לי: "לאאאאא".
התקשרתי. דיברנו. הוא בכיתה ה' ורצה דפי עבודה. הסברתי לו שאני מורה לאנגלית ושאלתי מה הוא צריך. הפניתי אותו לדפי עבודה באתר אבל לא היה לו אימייל והצעתי שאמא תתקשר ואני אסביר לה.
לא התקשרה וכמה ימים אחרי זה התכתבנו שוב והתברר שהוא מצא משהו אחר.
סבבה.
אני נשארתי עם רגשות ומחשבות מעורבים.
בינתיים עדיין אפשר להוריד את הדפים בחינם (תמורת המייל שלכם) כאן