מה זה בכלל אומר ללמוד אנגלית?
(ואיך אפשר וכדאי ללמוד)*
מגיל 3 או מגיל 8? מילים או דקדוק? רק דיבור או גם קריאה וכתיבה? מה זה בכלל אומר ללמוד שפה (זרה)?
לפני כמה חודשים הייתי בחופשה בכפר קטן ביוון. השכנה המבוגרת חייכה ביום הראשון והתחילה לדבר יוונית. ניסיתי להסביר שאני לא מבינה ולענות באנגלית. היא לא הבינה.
אז דיברנו "ידנית": אני בעברית, היא ביוונית ושתינו בנפנופי ידיים ותנועות גוף משונות. לא תאמינו כמה מידע הצלחנו להעביר אחת לשנייה: אני יודעת איך קוראים לה, כמה ילדים יש לה ובני כמה הם. בטח גם לכם יש סיפורי מפגשים כאלה. הרבה עולים חדשים חוו את זה.
אז כן, אפשר לתקשר גם בלי שפה משותפת. כשיש רצון – מוצאים דרכים. אבל זה מוגבל נורא.
ואנחנו רוצים להשתמש בשפה מדוברת כשאנחנו רוצים להעלות את רמת התקשורת שלנו עם אנשים. אנגלית נחשבת כבר שנים רבות לשפה בינלאומית, קלה יחסית ללמידה ויותר ויותר אנשים בעולם משקיעים מאמצים ללמוד אותה.
אז מה זה בכלל אומר ללמוד אנגלית?
קודם כל, תחשבו על ההבדלים בין רכישת שפת אם לבין לימוד שפה זרה. זה לא אותו הדבר.
שפת אם אנחנו מקנים לילדים באופן טבעי, מזמן ההריון וללא הפוגה, בדיבור, בשירה ובהקראה. לוקח בין שנתיים לארבע שנים עד שילדים מדברים בצורה שוטפת. אוצר המילים שלהם בשפת האם תלוי במידת החשיפה שלהם לשפה בבית ומחוצה לו. קריאה מתחילה אצל רוב הילדים בין גיל חמש, כשמציגים בפניהם את האותיות בגן חובה, לגיל שש, עם הכניסה לכיתה א'.
שפה זרה, במקרה שלנו האנגלית, מתחילים ללמוד, לפי מדיניות משרד החינוך, בכיתה ג'. שעתיים – שלוש בשבוע, בכיתה של 30-40 ילדים בעלי יכולות שונות. בדרך כלל משלבים מיד מההתחלה לימוד בע"פ – באמצעות דיבור, שירים, תמונות, משחקים באנגלית וכד' עם לימוד קריאה וכתיבה.
ממש לא דומה לשפת אם, נכון?
עכשיו, תחשבו על הפער העצום בין מה שהילדים יודעים כבר בשפת אימם בכיתה ג', מה הם מבינים ואיך הם ממסוגלים להתבטא אחרי 7-8 שנות שימוש אינטנסיבי בשפה, לבין השפה החדשה.
כמה זמן לוקח לזכור מילים לא מוכרות שמונחתות עליך ברצף, לפעמים עם קשר ולפעמים בלי?
תחשבו כמה פעמים אנחנו אומרים לתינוק: "הנה סבתה" עד שהוא מבדיל אותה משאר הנשים בסביבה וכמובן עד שהוא מתחיל להגיד משהו שנשמע כמו "סבתה" ואיזה אושר ומחיאות כפיים הוא מקבל כשהוא אומר את זה!
אז הנה הדבר הראשון והכי חשוב – ללמוד שפה חדשה זה באמת מילים, אבל כדי שהילדים יזכרו – צריך לחזור ולתרגל איתם שוב ושוב ושוב.. לשמחתנו, דווקא בגלל הגיל הבוגר יחסית ובגלל היכולת לקרוא, יש לנו אפשרות לתרגל אוצר מילים גם דרך הקריאה והכתיבה, מה שיכול לעזור ולהאיץ את הקצב בו הילדים יזכרו את המילים.
ומה עם הדקדוק? מה זה בכלל ומי צריך דקדוק?
אוהו, כאן אנחנו באיזור מחלוקת ואפשר לכתוב על זה בלי סוף. אז רק משהו קטן אחד – דקדוק אוסף את המילים למשפטים עם רצף הגיוני ומובן. ככל שנדייק יותר (דקדוק), נהיה מובנים יותר. לכל שפה יש הדגשים שונים מבחינת הדקדוק (אוי הזמנים באנגלית..), דבר שלפעמים מקשה ומבלבל אותנו. לימוד שיטתי של דקדוק יכול לעזור לילדים להשתמש באוצר המילים בצורה מושכלת ולהביע את עצמם באופן נכון יותר.
יש הרבה שיטות ללימוד אוצר מילים ודקדוק, ונפרט חלק בפוסטים נפרדים, אבל הכי הכי חשוב, לתרגל שוב ושוב.
*כמה הערות, תובנות, הארות ומסקנות לא אקדמיות ונתונות לויכוח.