הבלוג שלי

איך המשחקים באנגלית הצילו את לימודי היוונית שלי עד היום לא הצלחתי להשתלט על המילים הכי הבסיסיות ביוונית: כן ולא. בכל השפות האירופיות שאני מכירה

לפני כמה ימים, באחת הקבוצות, מישהי מהמורות ביקשה רעיונות “להצית את האנגלית ולהחזיר את האנגלית למפה וללמידה מחוץ לקופסא”. התעורר דיון. בתוך הקופסה או מחוץ

  אנגלית היא שפה מוזרה. אולי כל השפות ככה, אבל אנגלית אני מכירה.  ככה זה כשיש הרבה אמהות, אבות, סבתות ובני דודים שבוחשים בה במשך

כן, כן. מילה אחת, הרבה פירושים לא קשורים. ככה זה באנגלית. בין פסח ליום השואה, בין יום הזיכרון ליום העצמאות, בין חזרה לשגרה לבין מסיכות

סוף ינואר 2021 והפוסט הזה, שנכתב בתחילת מאי ולא פורסם, נקרא עכשיו והוא עדיין רלוונטי. אז מפרסמת היום. קראתי לו אמצע הדרך כי הייתי אופטימית.

אתמול באמצע שיעור יוונית המורה תיקנה אותי ואמרה שללמד זה דידסקו   Διδάσκω.  (“διδακτικός  = didaktikós, “skilled in teaching”) כבר חודשים שאני רוצה לכתוב את

  כריסמס כאן ובעוד שבוע תיגמר רשמית 2020 שהיתה די רעה. אצלינו עולה סגר שלישי ואני משתפת תשבץ קשה במיוחד שמבוסס על פיצוח קוד. שלושה

קצת סיכומיישן לקראת סופשנה מוזרה ומבלבלת במיוחד.עם כל הסגרים, המסיכות, הצערים וההגבלות, ניסיתי להתמודד בדרכים שאני מכירה הכי טוב: עשייה, צחוקים והתעלמות מהמציאות. 😉אז מתחילה

דף צביעה עם שבע הפעלות קלילות וכיפיות באנגלית לכיתות א’ – ה’ בתחילת השיעור או בסופו, כמה דקות של פעילות אחר הצהרים, או אפילו כתיבה

כמעט כל שנה עולה הדיון. ואם הוא לא עולה מעצמו, אני מעלה אותו. לפחות פעם בשנה התלמידות והתלמידים שואלים:  “מי צריך כל כך הרבה מילים

לפני שנים רבות, כשפליירים בתיבות הדואר היו הדרך המקובלת לפרסם, הדפסתי פלייר וכתבתי שאני מלמדת בשיטת ITT. למה? כי זה עושה רושם. כי אנשים מעריכים

ויש גם דף צביעה עם משימה להורדה, משהו מרגיע לימי הקיץ החמים. בין כל השאלות שעולות כל הזמן אבל עוד יותר בתקופה האחרונה תמיד עולה

או למה הן כל כך פוחדות? לפני עשר שנים בערך הוצאתי את העפרונות מכיתת לימוד האנגלית שלי. יחד איתם יצאו כמובן גם את ידידיהם הטובים

מכירה את “שרה שרה שיר שמח”? ואת “גנן גידל דגן בגן”? זוכרת את “ברד ירד בדרום ספרד”, כשפרופסור היגינס מנסה שוב ללמד את אלייזה להגות

אחרי חודשיים וחצי בבית, שיגועים של הלוך וחזור, כן מרחוק, לא מרחוק, כן קטנים לא קטנים, חזרה מדורגת ושמירה על מרחק. עם מסיכות או בלי

יש הצפה מטורפת ושפע מבלבל של פלטפורמות לעבוד איתן. יש פתוחות ויש סגורות, יש בחינם ויש בתשלום. יש פלטפורמות תקשורת ויש פלטפורמות להכנת חומרים, יש

הפוסט הזה נכתב בתחילת ההיסטריה של הקורונה. הוא רציני ומיועד לחברותי / אחיותי המורות. מי שלא, ממש אפשר לדלג. ומי שלא תגיע לסוף: בריאות ואושר לכל.🧡🧡🧡בוקר

כמו תמיד, פורים בשבילי הוא הזדמנות לממש את הפנטזיות הכמוסות והפחות. ובגילי, כשכבר באמת הכל מותר וכל הגבולות נחצו ונפרצו, בלרינה זה זה. אבל השנה,

שלום והי לדיגיטלים,?? כן, זו אני עם הרגליים למעלה. עם נעליים (לא ליד אמא). וכן, אני מכורה. משתדלת לשים גבולות אבל זה ממש לא פשוט.⏳

פחד ואימה ברשת. רקע: באתר יש כפתור קישור לווטסאפ שלי. לעיתים נדירות מטרידים. אני חוסמת ושלום על ישראל. בחנוכה פנו אלי בווטסאפ מהאתר. פעמיים באותו

עידו היה בין הראשונים שלי אחרי שעברתי למושב.  הוא היה בכיתה ג’. ילד מקסים עם זיכרון מושבת. כלום. כלום לא נשאר. עשינו כרטיסיות וכתבנו את

לפני כמה שבועות הקשבתי לפרק של “חיות כיס” רילוקיישן, כפי שהסביר לי בני בן ה-9, שבו שאול אמסטרדמסקי מספר יחד עם בנו איך הם חוו את

תגידי, לא נמאס להם לשחק רביעיות? זה לא משעמם כל הזמן אותו הדבר? לא. מפתיע כמה שלא. אחרי כל פעם שאני מגוונת עם סוגי משחקים

נפרדנו. הפעם כנראה לתמיד. זה פשוט לא היה זה. ולא שלא ניסינו. בקצב שלו, בימים שלו, בשעות שלו. עם פרס, בלי פרס, לפעמים עונש. המון שיחות.

כשא. היתה קטנה היא אהבה לצנוח. תנו לה קיר לטפס עליו, מגלשה, מדרגות והיא כבר תגיע לקצה.  ואז …בום! היא למטה. בקפיצה, כן? אני הייתי

הי, כבר שנים שאני מדברת בעיקר עם אימהות. בדרך כלל אני מדברת איתן כי הן מביאות את הילדים ללמוד או כי הן קונות להם משחקים. בשבועות

נעים להכיר, משחק אחד כל פעם.  והפעם שני משחקי דקדוק הווה מושלם. קודם סיפור. קצת חופר, אז אפשר לדלג ישר לסוף.מי שמכירה אותי יודעת שאני

הרגע הזה שאת רוצה שיעבור כבר. הקיץ, החופש, החום, החופש. ונגמרו כל הרעיונות שקיבלת במייל. ובא לך שיעשו משהו מחוץ למסך אבל בלי מאמץ. קחי שלוש

או איך נהייתי מורה לאנגלית בכלל רציתי ללמוד חקלאות אבל התברר שצריך לנתח צפרדעים. ויתרתי בעצב.בין גיל 20 ל 30 עבדתי כפקידת קבלה, מלצרית, מדריכת

לפני כמה ימים קיבלתי את ההודעה הזו שמביאה פרפרים לבטן. “יש לך חבילה..”. טסתי לקיוסק הקרוב וחטפתי את החבילה שלי מהמוכרת ההמומה. הספרון הראשון שלי

של מי האחריות על הלמידה של הילדים? האחריות שלי? האחריות שלכם? אני לוקחת 90%. השאר שלהם. אני נותנת כלים, הם צריכים ליישם. רק שיתוף פעולה

לפני הרבה שנים, בכפר סבא, עבדתי בבית ספר ברשת “מפתן”. יש מלא סיפורים על ילדים שקשה להם באנגלית, עם אנגלית, בגלל אנגלית. אבל הסיפור כאן

הילד פיתח אנטי לאנגלית? הנה סיפור מהחיים, שאני מניחה כאן ולא נוגעת. בוקר אחד הפייסבוק הודיע לי שגיימליש תויגה בפוסט. אצתי רצתי לראות במה מדובר

איזה כיף! סופסוף הגענו לצפון! מיום חמישי אפשר לראות, למשש ולקנות את המשחקים של גיימליש גם בצפון! בחנות מחודדים בטבעון (במכללת אורנים) 04-6481881 ובחיפה (סניף

נעים להכיר, משחק אחד ביום  וגם כמה מילים על חרוזים, חריזה ולמה הם טובים למוח האדם. כשהבת שלי ואחר כך האחיין שלי היו קטנים אהבנו

להוריד, להדפיס, לשחק. עוד חמישה משחקים בסדרת משחקונים באנגלית לנסיעות וטיולים, שלא דורשים הכנות מיוחדות. הפעם אפשר גם עם ניר ועיפרון או עט או טוש.

קורה לך לפעמים שאת נתקעת?  הילדים משועממים, חסרי סבלנות, מקטרים ועייפים? “כלואים” בטיסה או באוטו, בפקק או סתם בתור בסופר? קורה. אז הכנתי רשימת משחקים באנגלית

הי, אני אוהבת לעבוד על מפת שולחן. על שולחן העבודה שלי יש תמיד מפה. בשנה שעברה גיליתי שהמפה הלבנה האהובה עלי התקשקשה. לא ירד בכביסה.

או “טלילה, מי המציא את כל יוצאי הדופן האלה?” זוכרת את הסיפור על השכנה היווניה? לפני שנה הצלחנו לתקשר בעזרת חמש מילים, תנועות ידיים מרובות

עדי ג’ “שלום גיימליש, חייבת קודם כל להודות שהתלמידים שלי בבית ספר מאוד אוהבים את המשחק הזה! מבחינתם כל יום לשחק רביעיות באנגלית. אז כל

לפעמים אני קמה בבוקר, או הולכת לישון בערב ושואלת את עצמי למה אני מוכרת משחקים. אני הרי מורה בנשמתי, מה לי ולמכירות, מי צריך את

מוקדש באהבה והערכה רבה לטל איתן והגרופיות, הקבוצה המקסימה מקצרין. היה שווה לנסוע חמש שעות ביום אחד כדי לפגוש אתכן. העשרתן אותי מראש עד לב.